למה אני מחפש מילוי בדברים שלא באמת ממלאים
השאלה
שלום לרב. אני רואה אצל עצמי ואצל אחרים כל מיני התמכרויות קטנות וגדולות: אוכל, מסכים, קניות, סיגריות, בריחות. ברגע עצמו זה נותן תחושה של הקלה, אבל אחר כך הריקנות חוזרת. למה הנפש נמשכת כל כך לדברים שלא באמת מרפאים אותה?
התשובה
ידידי היקר, שלום וברכה. התמכרות נולדת הרבה פעמים מתוך ריקנות פנימית. האדם מרגיש חוסר, צמא, כאב, אבל אינו תמיד יודע לקרוא לו בשם. אז הוא מחפש מילוי מהיר מבחוץ. המשל של רבי יחזקאל מקוזמיר מחדד זאת. מנוף יכול להרים עגלה מן הבוץ, אבל אינו מסיע אותה קדימה. כך גם דבר שמעורר את האדם לרגע או מוציא אותו מעצב זמני אינו בהכרח מוליך אותו למקום חדש. הוא יכול להרים רגע, אבל לא לבנות דרך. בדור שלנו יש הרבה צורות של התמכרות. לא תמיד האדם רעב פיזית, לפעמים הוא רעב נפשית. המוח מפרש את תחושת החוסר כרעב, צורך בקנייה, צורך במסך, צורך בהסחת דעת. אבל הנפש שחסרה דבר אחר אינה מקבלת את מה שהיא באמת מבקשת, ולכן המעגל חוזר. יהי רצון שתזכה לזהות מה הלב באמת מבקש, ולא להסתפק במילויים שמרגיעים לרגע ומשאירים אותך צמא. לעיון בהרחבה בנושא זה עיין בספר "לך אמר ליבי", עמודים 138-141