האם מותר לקנות מפיצרייה פיצה עם טונה לאחר שכבר נעשתה?

התשובה

בסימן הקודם התבאר שיש מחלוקת בדין דגים עם חלב. יש פוסקים שמחמירים בזה משום חשש סכנה, ויש מקילים. לכן היה מקום לומר שאם הפיצה כבר נאפתה, אפשר לסמוך על המקילים ולומר שהדבר נחשב דיעבד. אבל כאן מבואר שאין זה דיעבד גמור. דיעבד הוא מצב שבו המאכל כבר נמצא אצל האדם, או שיש הפסד ממשי, או שיש צורך מיוחד. אדם שמגיע לפיצרייה ורואה פיצה עם טונה אינו מוכרח לקנות אותה. הוא יכול לבחור פיצה אחרת, או ללכת למקום אחר. לכן מצד הקונה אין כאן דיעבד, אלא בחירה לכתחילה לקנות דבר שיש בו מחלוקת וחשש. עוד מבואר שיש אחריות גם מצד הפיצריות, ובפרט כאשר מדובר במקום הנושא הכשר ספרדי. מאחר שלדעת כמה פוסקים יש להימנע מדגים עם חלב, אין ראוי להגיש לציבור פיצה כזו כאילו היא מוסכמת לכל הדעות. לכל הפחות צריך להודיע בצורה ברורה שהדבר אינו מוסכם לכל הדעות. הלכה למעשה: אין לקנות לכתחילה פיצה עם טונה וגבינה בטענה שהיא כבר נאפתה. מי שכבר יש לפניו מאכל כזה ויש הפסד או צורך מיוחד, יש מקום לדון בדיעבד לפי המקילים, אבל קנייה רגילה בפיצרייה אינה נחשבת דיעבד. בפיצריות ראוי להימנע מהכנת פיצה כזו, או לכל הפחות להודיע שהדבר אינו לכל הדעות. מקורות שהובאו בסימן: רמ"א או"ח סי' קסח; דרכי משה; ערוך השולחן; רדב"ז; בית יהודה; מגן אבות; רמב"ם; רשב"א; חתם סופר; חיד"א; מחזיק ברכה; זבחי צדק; ילקוט יוסף; דעת הגרע"י זצ"ל כפי שהובאה בסימן. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ מה-מט