התרת נדרים לאסיר דרך הטלפון

התשובה

שלום וברכה. עיקר הדין נותן שהנודר צריך לבוא בעצמו לפני המתירין, ולא לעשות שליח. כן מבואר בגמרא בנדרים ח ע"ב, וברמב"ם הלכות שבועות פרק ו הלכה ד, וכן נפסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן רכ"ח סעיף ט"ז, שצריך הנודר לבוא לפני המתירין ואינו עושה שליח לשאול על נדרו. לפי זה, לכתחילה ודאי שאין דרך ההתרה הרגילה להיעשות דרך הטלפון. אלא שכבר בטור יורה דעה סימן רכ"ח הובאה מחלוקת ראשונים בדבר, שמדברי הרמב"ם נראה שצריך ביאה ממש לפני החכם, ולעומת זה הובאה דעת הרא"ש שיש מקום להתרה גם שלא בפניו. ומכאן נפתח מקום לעיין במקרה של אונס גמור, כשאי אפשר לנודר לבוא כלל לפני המתירין. ולכן בנידון של אסיר, אין לדון את הדבר כטירחה גרידא או כנוחות בלבד, אלא כשעת הדחק גמורה. ובמקום כזה הובא בשם כמה מאחרוני זמננו, שצירפו צדדי קולא בדרך טלפון, כל שהנודר עצמו מדבר, וקולו נשמע למתירין, והם יכולים לשאול אותו על חרטתו ולברר הדבר כראוי. כן הובא בשם הפתחי תשובה, שבמקום הדחק יש מקום להקל על ידי כתב, ועל יסוד זה הובא בשם שו"ת שבט הקהתי חלק ד סימן רל"ט, שבשעת הצורך ניתן לצרף כן אף בדרך טלפון, מפני שזה עדיף משליח. כן עיין בשו"ת בית נאמן חלק א' או"ח סימן ל"ד אות כ"א שהביא שבשנת תשמ"ט הושיב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל עשרה להתיר נדרים ללא נוכחות המבקשים. וכבר הובא בשם מרן רבינו עובדיה יוסף, לענין התרת הנדרים הכללית של ערב ראש השנה, שאפשר להצטרף גם על ידי שמיעה מרחוק בשידור חי; ואף שאין זו ראיה גמורה לנדר פרטי הניתר דרך הטלפון, מכל מקום יש בזה סניף להראות שלא בכל גוונא נדחית שמיעה מרחוק מעיקרה. מסקנת הדברים: לכתחילה ודאי שאין מתירים נדרים אלא כשהנודר בא לפני המתירין ממש. אבל באסיר שהוא אנוס גמור ואינו יכול להגיע כלל, יש מקום לצרף את מה שהובא בשם אחרוני זמננו, ולעשות התרת נדרים דרך הטלפון בשעת הדחק. ובלבד ששלושת המתירין יהיו יושבים יחד במקום אחד, ישמעו את הנודר עצמו, וישאלו אותו על חרטתו כדרך ההתרה. ואף בזה אין לראות את הדבר כהיתר מרווח, אלא כהוראת דחק במקום אונס.