שמיעת קול אישה בהקלטה או בשידור

התשובה

בענין שמיעת קול אשה שרה יש איסור מצד קול באשה ערוה, כמו שאמרו בגמרא בברכות (כד.) שאסור לבני אדם שאינם ממשפחתה לשמוע את קולה כשהיא משוררת. ובפרט יש להזהר בזה בשעת אמירת דברים שבקדושה, כגון מי שהוא קורא קריאת שמע ושומע קול אשה, שאז אסור לקרות קריאת שמע בזמן שהוא שומע קול זמר של אשה, כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (סימן עה). והנה רוב העולם (וכן ראיתי גם להמון ספרים) שמעתיקים את לשון הרב ביביא אומר (ח"א או"ח ו') ושם כתב להחמיר אם מכיר את האשה ואפילו כשראה אותה דרך תמונה. אולם לא הרבה יודעים שהרב עובדיה חזר על סוגייא זו ביביא אומר ח"ט (סי' קח אות מג) ושם העלה להקל אפילו איפה שראה אותה בתמונה. והחמיר דוקא שראה אותה ממש במציאות. וכן העלה שברור שמצד עצם הדין שאין לשמוע קול אשה שרה, אין איסור בזה אלא באופן ששומע את קול האשה ממש, אבל אם שומע קול אשה שהוא מוקלט או דרך הרדיו, שאין זה קול אנושי, אין בזה איסור מצד שמיעת קול אשה שרה. ועל כן פסק מרן רבינו הגדול הגרע"י זצ"ל שמעיקר הדין יש להקל בשמיעת קול אשה דרך הרדיו וכל שכן בהקלטה מזמן ארוך. ובפרט באופן שהוא אינו יודע איך נראית אותה האשה ששרה מפני שלא ראה אותה מעולם, ואפילו אם ראה אותה, מכל מקום מכיון שאין זה קול אשה ממש אין לאסור בזה. וכן נמסר בשם עוד מגדולי הדור להיתר. אולם ברור שאם יש בשירתה דברים אסורים, הן מצד המילים שבשיר והן מצד אופי השירה, בלאו הכי יש בזה איסור מצד אחר גם אם היה זה איש ששר ולא אשה, וכן אם בשירתה הוא עלול לבא לידי מחשבה אסורה והרהור רע, גם כן יש בזה איסור חמור מן התורה. אבל כל שאין חשש כזה, העיקר להקל בשמיעה דרך הרדיו מעיקר הדין. והמחמיר תבוא עליו ברכה.