מה עושים כשכל הערה הופכת להתקפה?

התשובה

שלום רב. שאלתך מפורסמת, והאמת שמעט קשה לענות עליה מבלי להכיר את הפרטים (כגון איזה טיפוס את ובעלך, וכן הדרך שבה את רגילה להעיר וכמות הערות שלך), אולם בכל זאת ננסה לענות על זה מפן קצת פחות מפורסם אולם אמיתי בהחלט. פעמים רבות הצורך לבקר לא נובע מתוך סיבה אמיתית, אלא מן העובדה שהמבקר עצמו אינו מרגיש בנוח עם התנהגותו ועם תכונות מסוימות שלו שאין הוא מצליח להתגבר עליהן. כתגובה מתגוננת הוא מבקר את בן זוגו ("השלכה" במונחים פסיכולוגים), ובד"כ הביקורת היא על אותם דברים שהוא עצמו מתקשה בהם. מטרת ביקורת זו היא להראות לצד השני שגם הוא חלש באותם דברים, מעין "צרת רבים, חצי נחמה". הפחד הפנימי אצל המבקר מתכונה זו, והרגישות שלו לגביה, גורמת לו לתקוף קודם שיתקפו אותו. אחד האמצעים למנוע ביקורת זו היא לתת למבקר תחושה שמעריכים אותו ואת מאמציו להשתנות, ואז ממילא פוחתת הרגשת הנחיתות שלו והצורך לבקר בחינם, כל שכן שמעתה קשה לו יותר לבקר, כאשר הצד השני מעריך אותו . בין בני זוג שמערכת היחסים שלהם אינה תקינה עשוי להתהוות מצב של מעין "תחרות נסתרת" בה כל אחד מנסה להראות כמה הוא צודק והשני טועה. בד"כ פעולות אלו נעשות ע"י גימוד והקטנת פעולות האחר, תוך כדי מתן ביקורת והערות. וצריך להיות ערים למלחמה הנסתרת הזו, כי היא גובה הרבה שבויים. במקום להתנצח האחד בשני, כדי להראות מי יותר "גדול", העצה הנתונה היא לנסות להגדיל האחד את השני. אמירת שבח ומחמאה יכולה לספק את הצרכים התחושתיים, ואז אין צורך להשתמש בדרכים מעוותות כדי להשיג צורך זה.