הפיכת בית כנסת למדרשיית נשים

התשובה

יסוד קדושת בית הכנסת מבואר בדברי חז"ל במסכת מגילה, שנפסקו להלכה בשולחן ערוך אורח חיים סימנים קנ"ג-קנ"ד, שבית הכנסת אשר יועד לתפילה חלה עליו קדושה, ואין להשתמש בו שימושי חול. אף על פי שבשולחן ערוך הובא דין תנאי, מכל מקום יש מן הפוסקים שמגבילים את כוחו, ובפרט לשיטות המחמירות שאין התנאי מועיל להתיר שימושים של חול שאינם דרך כבוד, ובפרט לאחר שהמקום שימש בפועל לתפילה. על כן בנידון זה יש מקום גדול לחשוש שקדושת בית הכנסת אכן חלה. יש לדון האם פירוק המבנה מפקיע את הקדושה. לכאורה היה מקום לומר שפירוק לשני חלקים דומה לסתירת כלי, והקדושה פוקעת. אולם בעיון בדברי הגמרא במסכת מגילה מבואר שגם בית כנסת שחרב אין לנהוג בו קלות ראש, ונפסק כן בשולחן ערוך. הרי לנו שקדושת בית הכנסת אינה תלויה בשלמות הקירות בלבד, אלא בהקצאת המקום לעבודת קדושה. ומכאן למדנו יסוד גדול: קדושת בית הכנסת היא קדושת מקום ציבורי שהוקצה לעבודת ה', ולא כקדושת חפץ פרטי שתלויה בצורתו. לפיכך, פירוק טכני של המבנה, אף אם הוא מלא, אינו נחשב בהכרח כסתירה המפקיעה קדושה, אלא לכל היותר שינוי צורה והיערכות מחדש. עוד יש להוסיף, שאילו היינו אומרים שפירוק מבטל קדושה, היה יוצא שכל בית כנסת שנפרק לצורך שיפוץ או העברה תפקע קדושתו, ודבר זה אינו מתקבל על הדעת ואינו מבואר בפוסקים. לצד זה יש לדון בשימוש החדש - מדרשיית נשים הכוללת גם שיעורי תורה. מצד היות המקום מקום תורה יש צד של קיום קדושה, אך כאשר מעורבים בכך גם שימושים של חול כגון ארוחות, קורסים וכדומה, הרי שאלו שימושים שאינם מצד קדושת בית הכנסת, ובלא הפקעה מסודרת של הקדושה יש לחשוש לביזוי. לכן הדרך היחידה הבטוחה והמיוסדת בפוסקים להפקיע קדושת בית הכנסת היא מה שנזכר בגמרא ובשולחן ערוך: מכירה על ידי נציגי הציבור ("שבעה טובי העיר") בהסכמת הציבור, שאז הקדושה עוברת לדמי המכירה והמבנה יוצא לחולין. מסקנת הדין אין לראות בפירוק המכולות סתירה המפקיעה את קדושת בית הכנסת, הואיל וקדושת בית הכנסת אינה תלויה רק במבנה הפיזי אלא בהקצאתו למקום תפילה. ומאחר ויש חשש ממשי שהקדושה חלה במקום, בפרט לשיטות המחמירות בתנאי שנעשה, אין להשתמש במקום לשימושים מעורבים של קודש וחול (כגון מדרשייה הכוללת גם ארוחות ופעילויות), אלא לאחר הפקעה מסודרת של הקדושה. לפיכך יש לבצע מכירה הלכתית גמורה על ידי נציגי הציבור, באופן שהקדושה תעבור לדמי המכירה, ולאחר מכן יהיה ניתן להשתמש במקום גם לשימושים אלו, כל עוד אינם שימושים של ביזוי. נוסח שטר מכירה (כפי שהותאם למקרה של מדרשייה עם שימושים מגוונים) בס"ד ביום _______ בחודש _______ שנת _______ אנו החתומים מטה, המכהנים כגבאים ונציגי הציבור של בית הכנסת/בית המדרש הנקרא: "________________________" הנמצא בכתובת: ______________________________ מודיעים ומצהירים בזה: א. הסמכות מאחר ואנו משמשים כנציגי הציבור המוסמכים (שבעה טובי העיר), ובהסכמת הציבור או בידיעתו, הננו מוסמכים למכור את המקום על פי דין תורה. ב. המכירה אנו מוכרים בזה מכירה גמורה ומוחלטת, בקניין גמור ובדעת שלמה, את: מבנה בית הכנסת וכל זכויות השימוש בו לידי: שם הקונה: __________________________ ת"ז: _______________________________ ג. אופן הקניין המכירה נעשית: בקניין סודר כדין ובשטר זה ובדעת גמורה ומחייבת ד. תנאי מפורש המכירה נעשית על דעת זו: שהקדושה החלה על בית הכנסת תעבור לדמי המכירה, והקונה רשאי להשתמש במקום לכל צורך, לרבות: מדרשייה לנשים שיעורי תורה פעילויות חינוכיות ארוחות קורסים ופעילויות חברתיות ובלבד שלא יעשה במקום שימוש של ביזוי גמור. ה. דמי המכירה הננו מקבלים על עצמנו שדמי המכירה יוקדשו לדבר שבקדושה, כגון: ספרי קודש חיזוק מקום תורה או צורכי מצווה אחרים ו. תוקף כל האמור נעשה בקניין גמור, בדעת שלמה, וללא אונס, ובתוקף הלכתי מלא. חתימות המוכרים: __________________ חתימה: __________ __________________ חתימה: __________ __________________ חתימה: __________ (וכן שאר הנציגים) הקונה: __________________ חתימה: __________ עדים: __________________ חתימה: __________ __________________ חתימה: __________