בעקבות סדנת זוגיות ונפש
השאלה
שלום, השתתפתי בסדנא שלכם "זוגיות ונפש" בעיר שבו אני מתגוררת. שמעתי לראשונה מושגים שלא הכרתי... הדברים שנאמרו גרמו לי להרהר רבות לגבי הזוגיות שלנו... אני כרגע בדילמה קשה ואשמח אם תוכלו לעזור לי.. אני ובעלי נשואים 12 שנה וב"ה נולדו לנו 5 ילדים. אני מרגישה שכל העומס בגידול הילדים מבחינה פיזית ורגשית נופל עליי... בעלי כמעט לא משתף פעולה, מנותק מכל מה שמתרחש בבית. אני מרגישה על סף התמוטטות ובעיקר משום שאינני מרגישה שיש גב מאחוריי, לא מרגישה תמיכה והתחושה היא שאני לבד בכל המערכה. אני לא יודעת אם יש לזה קשר אבל בתחילת הנישואים היו לנו המון ויכוחים ומריבות. הוא היה מתעקש על דעתו בעיקר בנושא חינוך הילדים.
התשובה
שלום וברכה! קראנו את מכתבך בעיון... אכן תחושה קשה להרגיש בודדה במערכת הזוגית. קושי פיזי במטלות האינסופיות ובעיקר קושי רגשי מול החלטות יומיומיות שבשגרה עד החלטות גדולות וגורליות. ניכר מדברייך שאת חותרת לאמת ומחפשת דרך לצאת מהמיצר שבו את נתונה, ננסה לכוון עד כמה שניתן. אם נשאל כל אישה לפני הנישואים איזה גבר היא מחפשת? התשובה המוכרת: "גבר שיתן לי תמיכה וארגיש משענת מאחוריי". אז איך קורה שאחרי החתונה אצל המון זוגות אנחנו נתקלים במציאות הפוכה? ננסה להבהיר איך נוצרת מציאות זאת. יש תנאי בסיסי ליצירת קשר זוגי מוצלח שבו שני בני הזוג יהיו מאושרים. כדי שיהיה קשר בריא צריך שני דברים, שאחד יהיה משפיע והשני מקבל. הקושי מתחיל כשיש בלבול וכל אחד לא יודע מה הוא בקשר, משפיע או מקבל? הקב"ה בחכמתו ברא את האיש עם תכונות מיוחדות כדי למלא את שליחותו: תכונות של סמכות, מנהיגות, עוצמה ורצון עז להשפיע. לעומת זאת את האישה ה' יצר עם תכונות נשיות של רכות, עדינות ורגישות. ובעיקר רצון חזק לקבל מבעלה. וכל זאת על מנת שתיווצר מערכת יחסים בריאה שמאפשרת חיים טובים ומאושרים לזוג בפרט ולילדים בכלל. התורה המשילה את האישה ללבנה שמקבלת את האור שלה מהשמש (הגבר). הקשיים נוצרים מכמה סיבות (עליהם נרחיב בהזדמנות אחרת) והעיקרי שבהם שהאישה לא מוכנה להיות במקומה הנכון (מקבלת) זאת אומרת לתת לבעל להשפיע עליה ממה שיש לו (כי גם לגבר חלש יש צד גברי!), לקבל ממנו את התמיכה מעצם קיומו כבעל! ולקבל אותו ללא תנאי, אעפ"י שהוא לא תמיד מעניק עצות פרקטיות וחכמות. כשאישה מתווכחת עם בעלה על כל צעד ושעל, וחייבת להבין כל דבר ומרגישה שהיא תמיד צודקת וממילא רוצה לפעול בהתאם להרגשה הזאת, היא בעצם תופסת את מקומו של בעלה, ומתעקשת שהיא תהיה המשפיע. כשהאישה תפנה את המקום שתפסה "בטעות" אז הגבר יוכל לחזור למקומו הטבעי ולהשפיע על האישה, לתת ולהעניק. כשרוצים למזוג שתיה מקנקן לכוס, מוכרחים קודם להעמיד את הכוס מתחת לקנקן על מנת שהכוס תקבל את תכולת השתיה. מה יקרה אם הכוס תהיה מעל הקנקן? השתיה בקנקן תישאר או תישפך החוצה. כאשר האישה מרגישה עליונות (לפעמים סמויה) על בעלה ומרשה לעצמה לשפוט אותו, להעביר ביקורת על מעשיו ולהתווכח על כל החלטה בבית, התנהגות זאת מערערת את יסודות הבית בכך שהיא לא נותנת לו את תחושת המשפיע לה הוא זקוק, וממילא מונעת ממנו את הרצון להעניק לה. אישה לא יכולה לקבל תמיכה מבעלה אחרי שהיא מבטלת את אישיותו, ולא תמיד הביטול מתבטא במילים, יתרה מכך לרוב זה מתבטא בתנועות ומבטים שמשדרים זלזול. והבעל קולט את זה (וגם הילדים!) אף אם הוא לא אומר את זה, הוא מרגיש את זה, וזה רק גורם לו להתבצר יותר בעמדה שלו כדי לנסות לשמור על מעמדו בבית. ופה מונח יסוד גדול וחשוב מאוד... לפעמים אנו נתקלים בהתנהגות כוחנית מצד הבעל, או בניתוק רגשי שנראה כאילו הבעל לא מתעניין כלל באשה, או בביקורתיות יתר וכיוצ"ב, ובטיפול הרבה פעמים מתגלה שההתנהגות הזאת לא נובעת ממקום חזק ושתלטני, או מחוסר אכפתיות, אלא להפך, היא נובעת ממקום של חולשה. יש פעמים שהבעל בוחר לבקר הרבה מתוך הרגשת נחיתות שלו, וע"י הביקורת הנגדית הוא בעצם "מנמיך" את האשה כדי שלא תתנשא עליו, סוג של "הורדת ידיים". יש כאלה שתוקפים כדי להחזיר לעצמם תחושת עוצמה שנעלמה בעקבות יחס משפיל של האשה, ויש כאלה שלא מסוגלים להתמודד עם זה אז הם פשוט מתנתקים רגשית. מכל זה אנו למדים שאם ניתן לבעל הרגשה טובה, הוא לא יאלץ "לקחת" אותה בדרכים לא רצויות. ואף שיש לפעמים תחושה שהבעל לא מבין, במיוחד בתפקוד עם הילדים, חשוב שיהיה קול אחיד בבית שינווט את הבית בדרך אחת ואפילו שלפעמים זה נגד ההגיון של האישה זה עדיף מאשר ניווט הבית עפ"י השכל אבל בשתי קולות. כי הרדיפה אחר הצדק לא מביאה לשלמות הבית אלא רק להיפך... חובה לציין שאין כוונתינו לאסור על האשה להביע את רצונותיה ובקשותיה. אישה יכולה להביע, לבקש ולדבר אך צריכה לפני כן ללמוד כיצד. כשהאישה מבטלת את דעותיו או מביעה את דעותיה ורצונותיה בכוחניות ובשתלטנות, מבלי להתכוון היא שוללת מבעלה את תחושת המנהיגות ובמעשה זה פוגעת בכבודו של הבעל, שמיד מנסה בכל כוחו להציל את כבודו הגברי. הוא מרגיש כמו אדם מתחת למים שרוצה אויר לנשימה ומישהו לא נותן לו להעלות את הראש מעל המים. הכבוד לגבר כמו חמצן...ולא כי הוא "חולה כבוד" אלא כי כך הקב"ה יצר אותו. פגיעה במעמד של הגבר יוצרת ריחוק, פיזי ובעיקר ריגשי. מתחילות להיבנות מחיצות, חומות רגשיות שמפרידות בינה לבינו, וככל שעובר הזמן והתנהגות זאת משתרשת אצל האישה והולכת ומתחזקת היא מוסיפה עוד לבנים לחומת הריחוק ביניהם. מערכת היחסים הולכת ומסתבכת והמערכת הרגשית הופכת להיות מורכבת... הגבר שבתחילה ניסה להילחם על מקומו ותפקידו הגברי עם הזמן התייאש ולאט לאט ניתק את עצמו ובנה לעצמו חיים רגשיים נפרדים. לכן אם אישה דוחפת את בעלה מתחת לשולחן, שלא תשאל למה הוא שם... אלא תנסה בחכמה ובתבונה שהקב"ה חנן אותה עם המון סבלנות לעודד ולחזק את הצד הגברי. ולפנות לבעל את מקומו כמשפיע, לכבד ולקבלו ללא תנאים ואז תוכל לראות אור בקצה המנהרה שבע"ה יאיר את החשכה בחייה. בהצלחה רבה
לכל השאלות והתשובות